EN
Slider
חברת אבטחה, חברת שמירה, מוקד ומערכות מיגון, שירותי ניקיון  - צוות 3
חברת אבטחה, חברת שמירה, מוקד ומערכות מיגון, שירותי ניקיון  - צוות 3
חדשות וכתבות

גל הטרור: "אנשים דורשים גז מדמיע, אלות ואגרופנים"


עודכן ב
פורסם באתר דה ברקר בתאריך 11/10/2015  |  ע"י  רותי לוי, עדי דברת-מזריץ > 

בירושלים ברחו מהרחוב והשווקים לקניונים, ובעלי עסקים מדווחים על ירידה של עד 50% במכירות

"שוק מחנה יהודה ממש ריק ביומיים האחרונים. אנשים יושבים בבית ושומעים פה פיגוע ופה פיגוע, ומפחדים לצאת", סיפר ביום שישי אלקנה ויסנשטרן, דור שני לבעלי דוכן דגים שפועל בשוק מחנה יהודה מאז שנות ה–80. "בדרך כלל בימי שישי מגיעים לכאן מאסות של מבקרים מרחבי הארץ, אבל עכשיו בקושי רואים אותם".

לדברי ויסנשטרן, "גם ירושלמים, שהם לקוחות קבועים שלי, לא באים. הם לא רגילים למה שקורה פה בימים האחרונים. הם רגילים שבעיר העתיקה יש תמיד בלגן, אבל לא במערב העיר, ואם הפיגועים מגיעים גם לפתח תקוה ולתל אביב אז הם לא מרגישים בטוחים".

לדבריו, "הירושלמים אומרים לי שהם מפחדים ומעדיפים ללכת לסופרמרקט מתחת לבית שלהם, שבו יש מאבטח. לקוח קבוע אמר לי: 'אני מעדיף לאכול מושט קפוא בוואקום שמוכרים בסופר, אבל להישאר בחיים, מאשר דניס חי מהשוק'".

דה מרקר - צילום אוליבייה פיטוסי  

זו לא הפעם הראשונה שבה ויסנשטרן נאלץ להתמודד עם תקופות של ירידה במכירות בשל המצב הביטחוני: "אנחנו מתגלגלים ויש תקופות טובות יותר וטובות פחות, אבל בסוף זה מתאזן יחסית. בלי קשר, אני לא חושב שהחשש של האנשים מהגעה לשוק הוא מוצדק — יש בשוק הרבה עובדים ערבים ובעלי בסטות ערבים, ומדובר בדרך כלל באנשים בעלי משפחות שבאים כדי לעבוד, ולא כדי לריב".

ירושלים: מעדיפים לקנות בקניונים

פיגועי הדקירה ברחבי המדינה מעלים את סף החרדה של תושבי ישראל, והוא מתבטא בביקוש גבוה לחברות אבטחה, לאמצעי הגנה עצמית ולשינוי בתרבות הבילוי. מנהלי מרכזים מסחריים ובעלי עסקים ברחבי הארץ סיפרו ל–TheMarker על תנועה דלילה וירידה במספר המבקרים.

את עיקר הפגיעה ספגו, כמתבקש, בעלי העסקים ברחובות ירושלים ובשווקים. מספר אירועי הטרור הרבים ברחבי העיר הביא להיחלשות רבה בעסקים המצויים ברחובות, במרכזים פתוחים ובשווקים.

בתקופות של מתיחות ביטחונית, את הירידה בתנועת הצרכנים שנמנעים משיטוט ברחובות סופגות מסעדות המספקות שירותי משלוחים, שרושמות גידול בהיקף המשלוחים. ואולם בירושלים מצב זה שונה. "ההכנסות בכל הערים שנפגעו, כמו בעפולה, התבססו בעיקר על הגידול במשלוחים, שהצליח לפצות על הירידה בלקוחות, אך בירושלים גם המשלוחים נמוכים", אומר איתי יונס, הבעלים של רשת אצה סושי בר הכוללת 24 סניפים בפרישה ארצית.

"כל השבוע הפדיון היה נמוך, וביום חמישי הירידה הגיעה ליותר מ–50%. בערב חמישי, שמאופיין בשיא הלחץ, המסעדה היתה מרוקנת, ורק שני שולחנות היו תפוסים. הזכיין שלי סיפר שהעיר ריקה ואין אנשים ברחוב, כאילו מדובר בעוצר".

מי שמצליחים לשמור על עסקים כרגיל הם הקניונים הסגורים. "נכון לרגע זה לא ירדנו בכמות המבקרים ואפילו חווינו עלייה קלה", אומר אייל סקוזה, מנכ"ל קניון הדר בירושלים. "לקוחות סיפרו שהם מרגישים בטוחים יותר בקניון מאשר ברחובות הראשיים בעיר. תיגברנו את מערך האבטחה והוספנו עוד שומרים בבדיקות בכניסה ובסיורים מחוץ לקניון". לדבריו, "עדיין מגיע אלינו קהל ערבי. בדרך כלל כשיש מהומות הקהל הערבי מסתגר בתוך עצמו, אבל הפעם הם ממשיכים לבוא. התחושה לפחות פה היא שהחיים כרגיל".

נצרת: המבקרים מתרחקים גם מהקניון

על היתרון של הקניונים ומרכזי הקניות הסגורים מדווח גם חי גאליס, סמנכ"ל ביג מרכזי קניות, המפעילה שני קניונים סגורים ומרכזים מסחריים פתוחים (פאואר סנטרים) רבים, שאוישו החל מיום שישי במאבטחים חמושים. "אנשים מרגישים רגועים יותר בקניון שכן פיגועים לא התרחשו בתוך קניון, אלא רק בסמיכות אליו", אומר גאליס. "יש ירידה מתבקשת במספר המבקרים במרכזים שלנו בכל רחבי המדינה, אבל קשה לדעת אם זה נובע ממצב הרוח הלאומי הירוד, שתמיד משפיע לרעה על הקניות, או מסיום תקופת החגים".

מי שנפגע במיוחד הוא הקניון של הקבוצה בכניסה לנצרת. מדובר בקניון עם תמהיל מבקרים מעורב — בימי השבוע כ–60% מהמבקרים בקניון ביג פאשן נצרת הם ערבים וכ–40% יהודים, ובשבתות התמונה מתהפכת וכ–70% מהמבקרים הם יהודים והיתר ערבים. "הימים האחרונים בקניון בנצרת היו חלשים, בשבת הזאת יש ירידה של עשרות אחוזים במספר המבקרים", אומר גאליס.

פתח תקוה: "החניון בקניון בשישי היה מלא"

גם בקניון עזריאלי בתל אביב, שבסמוך אליו התבצע פיגוע דקירה ביום חמישי, סיפרו על תנועה דלילה מהרגיל. "אין ספק שמה שקורה משפיע ויש ירידה בתנועה בקניון, אבל לא מדובר בירידה דרמטית", אומר אופיר אורן, מנכ"ל עזריאלי בתל אביב. "ביום חמישי אחר הצהריים וביום שישי היו קצת פחות מבקרים ממה שאנחנו רגילים. גם בשעת האירוע לא היתה נהירה אל מחוץ לקניון. בצוק איתן היה הרבה יותר גרוע".

ואולם בקניון הגדול בפתח תקוה, שבסמיכות אליו אירע פיגוע דקירה, טוענים כי המכירות לא נפגעו. "יצאתי מהקניון ביום שישי בצהריים והוא היה מלא באנשים — 1,500 מקומות החניה היו מלאים", אומר משה רוזנבלום, מנכ"ל קבוצת קניוני מליסרון המחזיקה, בין היתר, בקניון הגדול. לדבריו, "הפיגוע לא התרחש ממש מחוץ לקניון כפי שטענו בחלק מערוצי החדשות, אלא בתחנת אוטובוס ברחוב ז'בוטינסקי מול בית חולים בלינסון. התושבים שרואים את הסרטון מפיגוע הדקירה מזהים איפה זה קרה. לא היתה ירידה בכמות המבקרים בשום קניון שלנו".

הנתונים שמתארים המרואיינים מתאימים לנתוני הסקר שביצעה בימים האחרונים חברת שניר, המתמחה בשיווק מרכזים מסחריים וקניונים בקרב סוחרים במרכזים מסחריים, שאישש עלייה במכירות בקניונים סגורים על חשבון הרחובות, בעיקר בירושלים ובתל אביב.

"זו ככל הנראה השפעה של הטרור שחזר לרחובות וגרם לאנשים לחוש בטוחים יותר בקניונים, בשילוב עם הגשם שהגיע ומשך אנשים למקומות סגורים", מסביר ניר שמול, מנכ"ל שניר. "מהנתונים שלנו עולה שהיתה עלייה של כ–15% בפדיונות של בתי קפה ומסעדות בקניונים לצד ירידה של 20%–25% במכירות של בתי קפה ומסעדות ברחוב. בתחום האופנה השינוי קטן יותר — עלייה של כ–11% בקניונים לצד ירידה של כ–8% ברחובות הראשיים. סוחרים רבים הביעו חשש מהאפשרות שהם יצטרכו להעסיק בעצמם מאבטחים, כפי שעשו באינתיפאדה השנייה, מה שיעלה להם את ההוצאות".

דה מרקר - צילום ניר קידר

"כל אדם שנכנס 
ביקש גז מדמיע"

המצב המתוח מורגש גם בהרגלי הצריכה. "רמת ההיסטריה של המבקרים בחנות הזויה", אמר ביום שישי דוד גוטליב, מנהל סניף "למטייל עודפים" בירושלים. "במקום לקנות תיקים ושקי שינה הם מתעסקים עם הגנה עצמית — מבקשים מאתנו אלות ואגרופנים. אנחנו לא מוכרים את זה, וזה גם לא חוקי להחזקה מחוץ לבית. אך המצרך המבוקש ביותר ב–48 השעות האחרונות, ללא עוררין, הוא גז מדמיע".

לדברי גוטליב, העלייה במכירות הגז המדמיע בסניפו הירושלמי בנחלת השבעה (מרכז העיר) מגיעה ל–500% — עלייה שחווים גם יתר הסניפים הירושלמים של רשת למטייל. "זה זינוק משוגע, והוא מבטא עלייה של פי ארבעה מהגל הקודם, שהיה לפני כחצי שנה לאחר פיגועי הדריסה בירושלים. כנראה בשל האופי השונה של הפיגועים ותחושת השליטה של האנשים בהתמודדות עם האירוע", הוסיף.

"את רמת החרדה התחלנו להרגיש בטפטופים אחרי צאת החג ביום שלישי", אמר גוטליב. "ביום חמישי כבר כל אדם שנכנס ביקש גז מדמיע, גם כשאנשים מגיעים לרכוש משהו אחר הם לוקחים גז מדמיע על הדרך. הייחוד הוא שאין כל הבדל בדרישה בין גברים לנשים, ומרבית הלקוחות רוכשים שלוש־ארבע יחידות, לוקחים לכל המשפחה".

הבהלה לגז מדמיע, אגב, זולגת גם מחוץ לירושלים. בקבוצת למטייל מספרים כי בסניף דיזנגוף סנטר בתל אביב הורגשה עלייה חדה של כ–300% במכירות של גז מדמיע. בכלל, חנויות הטיולים והגאדג'טים מדווחות על עלייה של כ–25% בכלים רב־תכליתיים כמו לדרמן, אף שלא מדובר באמצעים מקובלים או מומלצים להגנה עצמית".

הדרישה למאבטחים עלתה בעשרות אחוזים

דה מרקר - צילום מוטי מילרוד

באופן טבעי, השירות המבוקש ביותר הוא למאבטחים — שמתייקר בעת מתיחות. לפי הערכות, שירותי האבטחה חווים עליית מחירים של 15%–20% בתקופה זו. "יש גידול של עשרות אחוזים בדרישה למאבטחים והיא מגיעה מכל אזורי הדקירות — ירושלים, תל אביב ופתח תקוה, וגם מקרית גת, שקראו על מחבל שנכנס לבית של תושבת", אומר ניר גלבוע, מנכ"ל קבוצת צוות 3, אחת מחברות האבטחה הגדולות בישראל.

לדברי, "הביקוש הוא בעיקר להגדלת מספר המאבטחים בקניונים ובמוסדות חינוך ויש דרישה גבוהה לחמש שומרים שאנחנו שולחים ללא נשק. מספר הקורסים שאנחנו פותחים כעת במטרה לגייס ולהכשיר את כוח האדם אצלנו עלה ב–40% לעומת ימים רגילים".

גלבוע מוסיף כי "גם בדרישה למערכות אזעקה לבתים ולעסקים יש עלייה. האגף הטכני שלנו מקבל יותר פניות מלקוחות קיימים להגיע לבדיקות מערכות ולתרגול של לחצני המצוקה. הלחץ מתבטא גם באזעקות שווא, במוקד של החברה קיבלנו בימים האחרונים שיחות מאזרחים תושבי השרון וגוש דן שטענו לאנשים חשודים בסביבת הבית".

אף שלמצב יש השפעה כלכלית חיובית על חברות האבטחה והשמירה, השינוי ברגולציה מקשה עליהן לעמוד בביקושים. "נושא הנשק בקרב מאבטחים עבר בשנים האחרונות שינוי רגולטורי עמוק", מסביר גלבוע. "בעבר כולם היו חמושים ומאבטחים הגיעו עם הנשק הביתה אחרי שעות העבודה, אך בעקבות אירועים שונים של שימוש לרעה, אחזקת הנשק צומצמה משמעותית — ונקבעו סדרים לאופן שבו מקבלים אישור שכולל הכשרה ארוכה יותר ופיקוח של המדינה. כיום אי־אפשר לקחת נשק הביתה למעט חריגים.

"המשמעות היא שכשפורץ גל כזה של פיגועים והביקוש למאבטחים מזנק צריכים להתקיים כמה תנאים שכוללים הוצאת מאבטחים להכשרות. רק ביום שישי קיבלו חברות האבטחה משר הכלכלה אישור להארכת השעות הנוספות של המאבטחים בתקופה זו ואישור מהמשטרה לשאת את הנשק הביתה בסוף המשמרת, מה שמאפשר לנו להיענות להקפצות ולתגבורים ולנייד עובדים מאתר לאתר. רק לחברות אבטחה גדולות יש עתודות ורזרבות שמאפשרות לשנע עובדים ממקום למקום. זו תקופה שגם הלקוחות הקיימים מודדים אותנו ובאופן טבעי גם קיימת תנועה ותחרות בין חברות אבטחה".

"מחזיר אותנו לימי האינתיפאדה השנייה"

"זה לא שיש ארסנל של מאבטחים ואני פשוט שולח אחד או עשרה לפי דרישה — בכל מקום שבו מבקשים שומר חמוש ולא מוגדר ככזה מראש, אני צריך לעדכן ולאשר מול המשטרה", מציין שחף חיו, סמנכ"ל קבוצת שחף, המספקת שירותי אבטחה בפרישה ארצית, בין היתר לגופים כמו אגד, שירותי בריאות כללית ודואר ישראל.

"בשביל לספק מאבטח למוסד חינוך, למשל, אני צריך לדאוג שהמאבטח יעבור קורס של שישה ימים. כך, אם שיא הלחץ אצלנו החל ביום חמישי מהפיגוע בפתח תקוה, עוד לא הספקנו להכשיר מספיק כוח אדם להתמודד עם הביקוש".

חיו מספר כי רמת ההתעניינות בשירותי השמירה עלתה מאוד ומתבטאת, בין היתר, בעומס פניות של בירור מחירים. "מרבית השיחות בשלב בירור המחירים, אבל יש גם כאלה שמבקשים מאבטח מהיום למחר. זה מחזיר אותנו אחורנית לימי האינתיפאדה השנייה. כיום זה כבר נדיר לראות מאבטח במסעדה. באותה תקופה הן היו מלאות מאבטחים ואף מחייבות על זה בחשבון כדמי אבטחה".

לדברי חיו, "מגיעות אלינו פניות פחות שגרתיות, למשל משפחה של 15 אנשים שעוצרים בלטרון ורוצים לישון בלילה באוהלים ביקשו מאבטח, וקבוצת הורים פנתה וביקשה מאבטח עבור גן פרטי בתל אביב. אפילו זוג שמתחתן באחד הקיבוצים בצפון ביקש שני מאבטחים חמושים לאירוע, פשוט מתוך פחד".




שתפ/י את הכתבה




תגיות:
Script
שינוי גודל פונט